TALARIA KOMODO TL6000 – אופנוע השטח החשמלי שמשנה את חוקי המשחק

אופנועי שטח חשמליים הולכים וצוברים תאוצה, אבל מעטים הצליחו עד היום להשתוות לעוצמה ולביצועים של אופנועי ה-450 סמ״ק המיתולוגיים. דגם Komodo TL6000 החדש מבית Talaria (טלריה) הסינית מבטיח לשנות את התמונה. בעיקר בזכות התמחור הזול. כמישהו שרכב שנים בשטח על אופנועי בנזין רועשים, אני יכול לומר שעם הקומודו – השטח מעולם לא הרגיש עוצמתי, מהיר ושקט כל כך בעת ובעונה אחת. למעשה, טלריה מציבה את הביצועים של הקומודו אי שם בין אופנוע בנזין בנפח 350-450 סמ״ק לבין אופנועי כביש מסוימים. כן, עד כדי כך חזק הכלי החדש. בכתבה זו נצלול לעומק המפרט, הטכנולוגיה והחוויות שהקומודו מציע, מנקודת מבטו של רוכב שטח וותיק. נבחן את העיצוב, הביצועים, התחושות בשטח, ההיבטי הבטיחות והרישוי, ואף נשווה אותו למתחרה הבולט – סורון (Sur-Ron).

עיצוב ובנייה: אופנוע שטח אמיתי, במימדים כמעט מלאים

🔩 שלדה ומבנה: גוף של אופנוע שטח אמיתי

ה-Komodo TL6000 מעוצב כמכונת שטח טהורה. השלדה עשויה סגסוגת אלומיניום מחושלת (forged) המקנה חוזק ועמידות גבוהים במשקל קל יחסית. מדובר באופנוע ששוקל כ-98 ק״ג בלבד (יבש), משקל שקרוב מאוד לאופנועי אנדורו 4 פעימות בנפחי 250-450 סמ״ק. הגלגלים בקוטר מלא (״21 קדמי ו-״18 אחורי) עם צמיגי שטח במידות 70/100-21 ו-90/100-18, בדיוק כמו אופנוע מוטוקרוס מקצועי. המשמעות היא שקוטר הגלגלים והמרווח מהקרקע (כ-315 מ״מ) מאפשרים לקומודו לטפס מעל מכשולים ולנסוע בשבילים טכניים ממש כמו אופנוע שטח בנזין קלאסי. למעשה, ממדי האופנוע (אורך 2,200 מ״מ, רוחב 810, גובה 1,220) ובסיס גלגלים של 1,380 מ״מ מציבים אותו כמעט בקטגוריית אופנועי המוטוקרוס המלאים, רק מעט קטן יותר מאופנוע אנדורו רגיל. גם גובה המושב, 910 מ״מ, דומה לזה של אופנועי שטח מקצועיים, כך שרוכבים גבוהים ירגישו "בבית" על הכלי.

🛠️ מתלים ובלמים: מוכנים לרכיבת שטח אגרסיבית

המתלים בקומודו בנויים להתמודד עם רכיבת אנדורו ומוטוקרוס אגרסיבית. מלפנים מותקן מזלג הפוך (USD) בקוטר 43 מ״מ עם מהלך מרשים של 250 מ״מ, ודגם ה-Komodo מגיע אף עם מזלג אוויר בתא כפול – טכנולוגיה המאפשרת כוונון קשיחות ותגובה מדויקת יותר בשטח קשה. מאחור ישנו בולם זעזועים ארוך (350 מ״מ) עם חיבור linkage ומהלך של כ-90 מ״מ (מהלך הבולם עצמו, המקנה מהלך גלגל גדול יותר). מערכת המתלים הזו מבטיחה ספיגה מצוינת של קפיצות ומהמורות, ויחד עם השלדה הקשיחה נותנת לרוכב שליטה וביטחון גם ברכיבה אגרסיבית. הבלמים הידראוליים עם דיסקים קדמיים ואחוריים (בקוטר 220 מ״מ וקליפרים 4-בוכנת בכל צד) מספקים עוצמת עצירה גבוהה מאוד- חיוני כשיש כל כך הרבה כוח זמין מתחת ליד ימין.

🎨 עיצוב חיצוני: קרבי, חד ומודרני – בלי גימיקים

מעבר לממדים ולמתלים, העיצוב הכללי משדר פונקציונליות מודרנית. הקווים חדים ועתידניים, עם פלסטיקה מינימלית סביב שלדת הצינורות החשופה. מיכל הדלק הוחלף כמובן ביחידת סוללה גדולה במרכז השלדה. הקומודו זמין לפחות בשלושה צבעים – שחור, כחול וירוק כרום. הוא נראה כמו אופנוע מוטוקרוס מהדור החדש, ואכן טלריה התגאתה שהקומודו פותח מתוך מענה ישיר לפידבק של רוכבים בשטח ולא כגימיק שיווקי. כל רכיב ואלמנט תוכננו במטרה ברורה: ליצור אופנוע חשמלי ללא פשרות לרוכבי שטח רציניים.

מנוע, סוללה וביצועים: כוח מתפרץ שמתחרה בבנזין

הלב של ה-Talaria Komodo הוא מנוע חשמלי רציף-מגנט (PMSM) המותקן במרכז השלדה. המנוע הזה מפיק שיא של 32 קילוואט – שהם כ-43 כוחות סוס – בהספק רציף של כ-8.6 קילוואט. נתון ההספק הזה מדהים ביחס לאופנוע בשטח בינוני: להשוואה, זה מעבר להספק השיא של רוב אופנועי ה-250 סמ״ק 4 פעימות, ומתקרב לטווח של 450 סמ״ק! המומנט המרבי עוד יותר מסחרר: כ-754 ניוטון-מטר בגלגל. לשם הבהרה, מדובר במומנט עצום שגבוה אף משל אופנועי סופרבייק כביש בנפח 1000 סמ״ק. התאוצה בהתאם – הקומודו מזנק מ-0 ל-50 קמ״ש בכ-1.9 שניות, ומ-0 ל-100 קמ״ש תוך 4.5 שניות בלבד. המהירות המרבית מוגבלת לכ-105 קמ״ש, נתון שממצב אותו כאופנוע השטח החשמלי המהיר בקטגוריית ה"משקל הבינוני" הנוכחית. למעשה, עם היציאה לשוק הוא צפוי להיות המהיר והחזק מסוגו, אופנוע שטח חשמלי בביצועים שעוד לא נראו כמותם בקטגוריה.

כדי לרסן ולהתאים את העוצמה האדירה הזו לתנאי שטח שונים ולרוכבים ברמות מיומנות שונות, לקומודו יש 4 מצבי רכיבה נבחרים: Eco, Street, Hyper ו-Reverse. שלושת הראשונים הם מצבי כוח – אקו לצריכת אנרגיה נמוכה ושליטה רגועה, היפר למלוא הביצועים (ומתאים באמת רק לרוכבים מנוסים מאוד), ו"ספורט" (שנקרא גם Street) שהוא מצב ביניים מאוזן. המצב הרביעי הוא הילוך אחורי שימושי (כן, יש לקומודו רוורס לשם תמרון קל בחללים צרים או חילוץ לאחור משיפוע). הבחירה בין המצבים משפיעה על תגובת המצערת ועוצמת המנוע, כך שבמצב Eco האופנוע מרגיש חלק וניתן לשלוט בו בקלות, בעוד מצב Hyper יאתגר אפילו רוכבי שטח מנוסים בעוצמת התאוצה שלו. מצב ספורט באמצע יספק לרוב הרוכבים שילוב של כוח ומהירות גבוהים אך עם שליטה טובה. כך או כך, בכל מצב שתבחרו, הכוח מגיע בצורה חלקה וליניארית ללא "פערי כוח" – בלי גמגומי קרבורטור, בלי חורים בהספק – ובהיעדר מנוע בנזין, גם בלי רעש, חום ותחזוקה מורכבת.

המצערת עצמה היא מצערת אלקטרונית מתקדמת מסוג Dual Hall- בעלת שני חיישנים מגנטיים במקום אחד סטנדרטי. המערכת הכפולה הזו מספקת גם תגובת מצערת חדה ומדויקת, וגם גיבוי בטיחותי: אם חיישן אחד כושל או חווה הפרעה, החיישן השני שומר על פיקוד רציף. למעשה, מצערת ה"דואל הול" מעניקה לרוכב שליטה בפינצטה על האספקת הכוח, עם עמידות גבוהה בפני רעידות, הפרעות אלקטרומגנטיות או כשלים – מה ששומר על הפעולה יציבה ובטוחה אפילו בתנאי שטח קשים. כותבי המפרט מתגאים בכך שהמערכת יודעת לזהות שינויים ברמת מילימטר ובתגובת מילישניות כדי לתת דיוק מרבי בשליטת המנוע. בתור רוכב, אני יכול להעיד שתגובת מצערת טובה היא קריטית בשטח: כאן, לטלריה Komodo יש כנראה יתרון טכנולוגי משמעותי בתחום הזה על פני מתחרים בעלי מצערת סטנדרטית.

טכנולוגיה וסוללה: טווח, טעינה וחדשנות חשמלית

הקומודו מצויד בסוללת ליתיום-יון גדולה במתח נומינלי 97.2V וקיבולת 45Ah, מה שנותן בערך 4.4 קוט״ש (קילוואט-שעה) של אנרגיה. הסוללה מורכבת מתאי סמסונג/LG בטכנולוגיית 21700, ומגיעה עם מערכת ניהול מתקדמת וכן תקן עמידות IP67 מפני אבק ומים, כך שגם מעבר בשלוליות ובוץ לא אמור להזיק לה. מדובר בסוללה נשלפת, כך שניתן להוציא אותה להטענה נוחה או אפילו להחליף בסוללה נוספת להמשך רכיבה, אם כי משקלה משמעותי (כ-24.5 ק״ג).

אחד ההישגים המרשימים בקומודו הוא מהירות הטעינה: בעזרת מטען מהיר 40A שמגיע עם האופנוע, ניתן לטעון מ-0% ל-80% בתוך כ-שעה בלבד, ומלאה בבערך שעתיים בלבד. זה זמן טעינה זריז ביותר ביחס לקיבולת של מעל 4 קוט״ש, ומקצר מאוד את ההפסקות בין הרכיבות. המשמעות היא שבתרחיש של יום רכיבה, אפשר לעצור לארוחת צהריים והטעינה כבר תחזיר לכם עשרות ק״מ של טווח. ומה הטווח? לפי טלריה, הסוללה הזו מאפשרת עד 115 ק״מ נסיעה במהירות 45 קמ״ש בתנאים אידיאליים,או בערך 110 ק״מ במהירות של 48 קמ״ש. בתכלס, ברכיבת שטח אמיתית שמשלבת מאמצים גבוהים, כנראה שהטווח יהיה קטן יותר – אבל מבחן שנערך מצא שהסוללה מספקת בערך 2.5 שעות רכיבה רצופה בקצב ממוצע 45 קמ״ש לפני שתתרוקן. זה בהחלט מספיק למרבית הטיולים והאימונים, במיוחד בהתחשב שניתן להטעין מהר או להחליף סוללה רזרבית.

בקצה העליון של הטכנולוגיה, הקומודו משלב כמה פיצ׳רים מתקדמים נוספים: יש מערכת בלימה רגנרטיבית עם 4 רמות עוצמה לבחירת הרוכב. בלימה רגנרטיבית מחזירה אנרגיה חזרה לסוללה בעת האטה, ובנוסף מדמה אפקט "בלימת מנוע" כמו באופנועי בנזין, דבר שרוכבים ותיקים אוהבים לשליטה בירידות תלולות או בכניסה לפניות. היכולת לבחור בין 4 עוצמות Regen מאפשרת להתאים אישית את התחושה – מעצמה מינימלית, לרכיבה חלקה בסינגלים זורמים, ועד עצמה חזקה המדמה ממש מנוע 4 פעימות שעוזר לבלום בירידה טכנית. בנוסף, צג ה-TFT הדיגיטלי נותן לוח שעונים מודרני, צבעוני וחד, יתרון גדול על פני צגי LCD בסיסיים שיש בדגמים ישנים יותר. בצג ניתן לצפות במצב הסוללה, מצב הרכיבה, מהירות, ועוד נתונים חיוניים במבט חטוף. תאורת LED מלאה מותקנת בקומודו (לפחות בדגם הרישוי, אם וכאשר יגיע – ראו בהמשך על רישוי), כך שהרוכב נראה היטב בלילה.

עוד פרט טכני קטן-גדול: ההנעה הסופית היא שרשרת (520) עם גיר קידמי 14/15 שיניים ואחורי 50/53 שיניים. מה שמעניין הוא שיש תיבת הילוכים ראשונית (primary gearbox) פנימית לפני השרשרת – כלומר המנוע לא מחובר ישירות לשרשרת אלא דרך הפחתה פנימית. הדבר מאפשר למנוע לעבוד בסל״ד אופטימלי ומעלה את המומנט שמגיע לגלגל (ומכאן כנראה נתון ה-754Nm המטורף שמצוין במפרט). מבחינת הרוכב, אין הילוכים להעביר – זו תיבה אוטומטית קבועה – אבל קיומה מצביע על הנדסה מתוחכמת לשיפור הביצועים והאמינות. למעשה, אין קלאץ׳ ואין צורך בו – פשוט לסובב מצערת ולזנק קדימה.

חוויית רכיבה והרגשה אישית: שקט, חלק ומסעיר – הכול ביחד

כאשר עולים לראשונה על ה-Talaria Komodo, התחושה היא של אופנוע שטח מוכר – התנוחה, הגובה והמבנה מזכירים מוטוקרוס 250 מהדור האחרון. אבל ברגע שלוחצים על ידית המצערת, מקבלים חוויה אחרת לגמרי: התאוצה מיידית ואלימה (במצב Hyper) בצורה שקשה לתאר בלי לנסות. כבר בגז ראשון מרגישים שהאופנוע שואב אותך קדימה בכוח שלא יבייש אופנוע מרוצים. למעשה, עם קרוב ל-43 כ״ס זמינים מיידית, אפילו על אדמה מהודקת הגלגל האחורי עלול להתחפר ולהסתחרר אם לא מעבירים משקל נכון – השלדה הקלה והצמיגים (ברוחב 70 מ״מ קדמי, 90 מ״מ אחורי) מתאמצים להעביר את כל העוצמה לקרקע. ברכיבה בשטח פתוח, הקומודו יגיע למהירות 80-100 קמ״ש בזריזות מפתיעה, ומה שמדהים הוא השקט היחסי – שומעים בעיקר את שריקת המנוע החשמלי, את שרשרת ההינע והצמיגים על הקרקע. עבורי זה היה מוזר בהתחלה, אך מהר מאוד ההתמכרות לשקט מגיעה: אפשר לשמוע את הטבע סביב תוך כדי רכיבה מהירה, לתקשר עם חברים ברכיבת קבוצתית בקלות רבה יותר, וכל זאת בלי לוותר על הריגוש. להפך – השקט מדגיש את תחושת המהירות, וכל רחש קטן של חצץ מתחת לצמיג מורגש. אין רטט של מנוע, אין חום שפוגע ברגל מהרדיאטור או מהאגזוז, והכול מרגיש חלק וזורם.

במצב ספורט (Sport/Street), הקומודו מציג איזון מצוין בין כוח לנשלטות. התאוצה עדיין חזקה מאוד, אבל קו העקומה מתון יותר כך שקל יותר לתת גז מדויק ביציאה מסיבובים בלי להחליק. במצב Eco, האופנוע מרגיש כמעט מתורבת – מצוין לרכיבות נינוחות או לרוכבים מתחילים שרוצים להתרגל לכלי. זה נחמד במיוחד כי הקומודו יכול להתאים כך לקהל רחב: "יש בו משהו לכל אחד", כפי שציינו בכתבה טכנית עליו- המצב הרגוע לרוכבים חדשים, והמצב הקיצוני למומחים שרוצים לקפוץ גבוה ולהרגיש אדרנלין. גם כאשר משחקים בין המצבים, המנוע תמיד מעביר את הכוח בצורה ליניארית ללא הפתעות.

מבחינת התנהגות השילדה והמתלים – פה באמת מרגישים שמדובר בכלי מקצועי. המזלג הקדמי סופג באופן מעולה נחיתות מקפיצות ומכשולים בשבילים זרועי אבנים. האחיזה בגלגל הקדמי טובה, והבלמים החזקים נותנים ביטחון לבלום חזק לפני פנייה בלי חשש. הבולם האחורי עם הקפיץ הכבד (500–720 ליברות, ניתן לכוונון) מייצב יפה את הזנב גם בנחיתה מקפיצה, אם כי משקל הסוללה מורגש מעט כשממש דוחקים את האופנוע בקפיצות גבוהות – צריך לכוון נכון את שיכוך ההחזרה כדי לא לקבל קפיצות חוזרות. בהשוואה לאופנועי 2 פעימות למשל, הקומודו מרגיש כבד יותר בסינגלים צפופים (הרי 98 ק״ג זה יותר ממשקל של 125 סמ״ק למשל), אבל בהיעדר אינרציה של מנוע וכמעט בלי רטט, התחושה דומה יותר לרכיבה על אופני דאונהיל עם מנוע חזק – זריז וחלק. מרכז הכובד נמוך (הסוללה ממוקמת נמוך בשלדה), ולכן בפניות מרגישים יציבות מצוינת. למעשה, במרוצים טכניים הדורשים לפתל אופנוע מצד לצד במהירות, ייתכן שהקומודו ידרוש קצת יותר כוח פיזי (בהשוואה למתחרה קל ממנו כמו הסורון Ultra Bee ששוקל 85 ק״ג), אבל ביציבות בקו ישר ובמהירות גבוהה – הוא צפוי להרגיש נטוע ובוגר יותר.

עוד אספקט הוא האמינות והתחזוקה: כרוכב שבילה שעות בהחלפת פילטרי אוויר, כיוון שסתומים וניקוי קרבורטורים באופנועי בנזין, הקומודו מרגיש כמו הקלה עצומה. אין פה שמן מנוע להחליף, אין פילטרים, אין שרשרת חלודה (טוב, יש שרשרת הנעה שצריך לשמן, אבל זה מוכר וקל). כמובן שצריך לטפל בבלמים, צמיגים ומתלים כמו בכל אופנוע, אבל באופן כללי אופנוע חשמלי מפשט את החיים של הרוכב התחזוקן. גם אחרי רכיבה בוצית ארוכה – אין דאגה ממים במאייד או הצפות; פשוט שוטפים (בזהירות, לא ישירות על שקעי החשמל), מטעינים ויוצאים שוב.

השוואה למתחרה: Komodo מול Sur-Ron Ultra Bee

אי אפשר לדבר על הקומודו מבלי להזכיר את האתגר שהוא מציב לSur-Ron Ultra Bee, אופנוע השטח החשמלי הבינוני שהוביל את השוק בשנים 2023–2024. הסורון Ultra Bee הוא מעין אח גדול ל-Light Bee (אופנועון ה-60 קילו הפופולרי) ואח קטן ל-Storm Bee (אופנוע חשמלי גדול 130 ק״ג והפחות מומלץ). ה-Ultra Bee יצר קטגוריה חדשה של "משקל בינוני" (mid-weight) – אופנועי שטח חשמליים בינוניים עם מפרט שמזכיר 250-300 סמ״ק, ומשקל סביב 85-90 ק״ג. במשך זמן רב האולטרה בי שלט ללא עוררין בקטגוריה הזו, פשוט כי לא הייתה לו תחרות אמיתית. כעת, Talaria Komodo מגיע בדיוק כדי להתמודד ראש בראש באותה זירה, ולפי הנתונים – ייתכן שאף לעבור אותה בכמה היבטים.

בואו נשווה את עיקרי הנתונים בין טלריה Komodo לסורון Ultra Bee (דגם 2025 המשופר):

• הספק ומנוע: הסורון אולטרא בי מציע כ-20 קילוואט (27 כ״ס) בשיא, בעוד הטלריה קומודו מייצר 32 קילוואט (43 כ״ס) – פער משמעותי מאוד. אפילו לגרסת 2025 המחוזקת של ה-Ultra Bee יש בסביבות 21 קילוואט, כך שה-Komodo ניצב מעל בכוח זמין. מבחינת הספק רציף, הקומודו 8.6 קילוואט לעומת 6 קילוואט בסורון. המשמעות: תאוצה ומהירות פוטנציאלית גבוהים יותר לקומודו.
• מומנט: הסורון אולטרא בי ידוע במומנט מרשים של 511Nm בגלגל, אך הקומודו מספק עד 754Nm שוב יתרון לכאורה לקומודו. כמובן, נתוני מומנט תיאורטיים תלויים בהעברה לגלגל, אך שני הכלים מייצרים מספיק כוח כדי לסחרר צמיג בכל מצב שטח טיפוסי.
• סוללה וטווח: לשניהם סוללה 4.4 קוט״ש. האולטרא בי עובד במתח נמוך יותר (74V 60Ah) מול 97V 45Ah של הקומודו, אך בסה"כ כמות האנרגיה דומה מאוד. בהתאם, הטווח די דומה – 110 ק"מ בתנאים אופטימליים. ההבדל הוא שקומודו תומך בטעינה מהירה חזקה יותר (2800W לעומת 1000W בסורון), מה שנותן זמן טעינה הרבה יותר קצר לקומודו (1.5 ש' לעומת 4.5 ש' בסורון).
• משקל: כאן יש לסורון יתרון – משקלו בסביבות 85-89 ק״ג (תלוי גרסה) לעומת 98 ק״ג של הקומודו. בערך 10-15 ק״ג פחות, זה מורגש ברכיבה טכנית. הסיבה לקומודו הכבד יותר היא כנראה השלדה המסיבית והמתלים הגדולים, ואולי הסוללה מעט כבדה יותר. בתמורה למשקל, הקומודו מציע שלדה גדולה ויציבה יותר, וגלגל קדמי "21 לעומת "19 בסורון (ה-Ultra Bee מגיע עם גלגל קדמי "19 ברוב הגרסאות). כלומר, הקומודו נותן התאמה טובה יותר לשטח קשה ומהיר, לעומת הסורון שאולי מרוויח זריזות בסינגלים צפופים בזכות המשקל הנמוך.
• מתלים ובלמים: שני הכלים מצוידים במתלים איכותיים, אך לקומודו מהלך גדול יותר מלפנים (250 מ"מ לעומת ~220 מ"מ באולטרה בי) וסט אפ "Full size" עם גלגל "21 כאמור. גם הבלמים בשניהם 4 בוכנת ויעילים, אף כי יש דיווחים שהסורון מגיע עם מערכת ABS/Traction Control אלקטרונית עדינה בדגם הכביש (T) שלו. נכון לעכשיו, לטלריה קומודו אין בקרת אחיזה אלקטרונית רשמית, כך שהשליטה במומנט האדיר תלויה ביד הימנית של הרוכב ובמצבי הרכיבה. ייתכן שבעתיד טלריה תשלב מערכות עזר, אך כרגע זהו כלי "גולמי" יותר – לחיוב ולשלילה.
• רכיבה חוקית בכביש: סורון הציעה את Ultra Bee T – גרסה מוגבלת ומאובזרת לפנסים לצורך רישוי כביש (באירופה ובישראל). במקרה של הקומודו, הגרסה הראשונית היא לשטח בלבד (Off-road/MX) ללא אבזור לכביש. בהמשך, טלריה רמזה על גרסה חוקית לכביש (בתקינת L3e) שתיתכן בסביבות דצמבר 2025. נרחיב על כך עוד רגע בנושא הרישוי, אך ההשוואה כאן היא בין גרסאות השטח: שתיהן כלי שטח טהורים עם אופציה עתידית לכביש.

בסיכומו של דבר, ההתמודדות Komodo vs. Ultra Bee צפויה להיות מרתקת. ככל הנראה, ה-Komodo מחזיק ביתרון משמעותי בהספק ובכוח, מה שיהפוך אותו ל"חזק ביותר" בקטגוריה. הסורון, מנגד, מציע משקל קל יותר ו"עידון" של שנה-שנתיים נוספות בשוק, עם בסיס רוכבים נאמן ושיפורים מדורגים. מבחן האמת יגיע כשנשים אותם גלגל לגלגל – ייתכן שהמשקל הנמוך יותר של ה-Ultra Bee יאפשר לו להיות מהיר וזריז בסינגלים צפופים, אך על שבילים מהירים או בעליות תלולות, יתרון ההספק העצום של הקומודו יכול לייצר פערים ברורים. כפי שסיכמו זאת יפה באחד האתרים: בסופו של דבר הבחירה תהיה תלויה באיזון בין כוח, יכולת, נוחות ועיצוב שכל רוכב מחפש. ומה שלא נבחר – הקהל מרוויח, כי סוף-סוף יש תחרות אמיתית בשוק האנדורו החשמלי הבינוני.

רישוי וחוקיות: אפור עכשיו – צהוב בעתיד?

נקודה חשובה לרוכבים בישראל היא נושא הרישוי. Talaria Komodo הוא בשלב זה אופנוע רק לשטח מבחינת התקינה, הוא לא מגיע עם אורות, מראות, צופרים וכו' הנדרשים לכביש, ולא הומלגציה לכביש ברוב השווקים בתחילת דרכו. המשמעות היא שהייבוא הראשוני שלו לארץ יהיה כנראה ב"רישוי אפור", כלומר ככלי ספורטיבי/תחרותי שאסור לנסיעה בכבישים ציבוריים. רישוי אפור (המוכר לרוכבי ה-MX בישראל) יאפשר להשתמש בקומודו במסלולי מוטוקרוס, אירועי ספורט מוטורי וכד', אך לא לנסוע איתו באופן חוקי בכביש או אפילו לקשר בין שבילים דרך כביש ציבורי. זה כמובן מגביל במידה מסוימת את השימוש – יש צורך בנגרר או רכב כדי להביא את האופנוע לאזור רכיבה, ולא ניתן פשוט לצאת מהבית ברכיבה אל השטח אם זה מחייב קטע כביש.

עם זאת, יש גם חדשות מעודדות: טלריה כבר הציגה בתערוכות באירופה אב-טיפוס של גרסת Komodo L3e – גרסה עם תקינה אירופאית מלאה לכביש. באיטליה, למשל, דווח שהקומודו אף מוצע למכירה כ"דו-שימושי" (Enduro) עם רישוי כביש במחיר כ-8,500 יורו. גרסה כזו תכלול מן הסתם פנסים, מאותתים, מראות, לוחית רישוי וכו'. אם וכאשר היא תגיע לישראל, היא תהיה זכאית ללוחית רישוי צהובה כמו כל אופנוע כביש, ותאפשר נסיעה חוקית בדרכים ציבוריות. נכון לכתיבת שורות אלה, קיים צפי חיובי שטלריה תוציא גרסה חוקית לכביש במהלך השנה הקרובה, ואנו מקווים מאוד שזו אכן תגיע לארץ. המשמעות היא שאולי כבר ב-2025 נראה רוכבים דוהרים על קומודו עם לוחית צהובה, מחברים בין קטעי שטח ברכיבת אדוונצ'ר חשמלית – חלום של ממש.

חשוב לציין שגם אם תהיה תקינה לכביש, הנושא של ביטוח ואחריות דורש בדיקה. באנגליה, למשל, ציינו שגם אם אופנוע חשמלי כמו ה-Ultra Bee "חוקי לכביש", חברות הביטוח לעיתים מגבילות את הפוליסה לשימושי פנאי בלבד. בישראל ככל הנראה לא תהיה הבחנה כזו – אם יש תקינה מלאה, האופנוע ייחשב ככלי רכב לכל דבר. אך כדאי לעקוב אחרי העדכונים מצד היבואן בנושא.

במישור הבטיחות, בין אם בשטח או בכביש, הקומודו מביא כמה יתרונות מובְנים של אופנוע חשמלי: אין דוד אגזוז לוהט – פחות סכנת כוויות לרוכב או לסביבה (חשוב במיוחד בשטח קיץ עם קוצים יבשים – מפלט חם של אופנוע בנזין עלול להצית צמחייה, פה זה נחסך). הצליל השקט אומר שפחות מרתיעים בעלי חיים והולכי רגל – אם כי בצד השני, בכביש נהגים לא ישמעו אותך מתקרב, אז רצוי אולי להוסיף צופר חזק ולהיות ערניים במיוחד. מבחינת אמינות, פחות חלקים נעים = פחות סיכוי לתקלות מכניות פתאומיות באמצע רכיבה (אין פלאג שיכבה, אין פילטר דלק שנסתם). מערכת החשמל אטומה למים ב-IP67, כך שהסיכון לקצרים בעת חציית שלוליות קטן מאוד.

מערכת הבלימה והמצערת הכפולה שדיברנו עליה מוסיפות גם הן רובד בטיחותי: בלמי הדיסק ההידראוליים הקדמיים והאחוריים חזקים ונותנים תחושת שליטה מצוינת, מה שמשפר את בטיחות הרוכב בשליטה על המהירות. והמצערת הדואלית, כאמור, מבטיחה שלא יהיה "Runaway" של המנוע עקב תקלה בחיישן – פיצ׳ר חשוב שעשוי למנוע תאונות במקרי קיצון. בנוסף, ארבעת מצבי הרכיבה מאפשרים לרוכב להתאים את עוצמת האופנוע לתנאים – רכיבת גשם/בוצית? שים Eco כדי למנוע החלקות. שטח טכני חלקלק? אולי מצב Sport ביניים עדיף כדי למתן את התגובות. זה כמו לקבל כמה אופנועים באחד, מה שבהחלט יכול לתרום לרכיבה בטוחה יותר בכל מצב.

סיכום: עתיד החשמל בשטח כבר כאן

טלריה קומודו Komodo TL6000 הוא ללא ספק אחת ההשקות הכי מסקרנות בעולם אופנועי השטח בשנים האחרונות. הוא מסמן קפיצת מדרגה משמעותית בהספק, בביצועים ובטכנולוגיה של אופנועים חשמליים, עד לרמה שהוא מתקרב ואף עולה על אופנועי שטח בנזין בינוניים בהרבה פרמטרים. כמישהו שזוכר היטב את הנהמה של מנועי שתי הפעימות ואת ההתנעה ברגל בבוקר קר, אני יכול לומר בלב שלם: הקומודו מוכיח שהעתיד כבר כאן. ברכיבה עליו אתה מקבל את כל הכוח, ללא הטרחה – הוא מהיר בצורה כמעט פראית כשאתה רוצה בכך, אבל גם נשלט, חלק ושקט כשצריך. השילוב של טווח מספק, טעינה מהירה, ושלדה ומתלים ברמה תחרותית הופך אותו לכלי שבאמת אפשר לקחת ליום שלם בשטח בלי לחשוש שתיגמר לך "הדלק" באמצע.

כמובן, לא הכל מושלם – המשקל מעט גבוה יותר ממתחרה עיקרי, ואפשר להתווכח אם היעדר הרעש מפחית קצת מה"אווירה" לחלק מהרוכבים. יש גם עלות: מחירו באירופה/ארה"ב נע סביב $5,800–6,000 (כ-20 אלף ש״ח לפני מיסים), כך שבארץ לאחר מיסוי יתומחר כנראה מעל 32 אלף ש״ח, בדומה לאופנוע אנדורו בנזין בינוני. אולם, בהתחשב בעלויות התפעול הנמוכות (חשמל במקום דלק, כמעט אפס תחזוקת מנוע) – רבים ימצאו בכך השקעה משתלמת לטווח הארוך. חשוב מכל, הקומודו מביא חיוך רחב ותחושת חלוציות לכל מי שרוכב עליו. זהו אופנוע שנבנה מתוך קשב לרוכבים, וכרוכב ותיק אני בהחלט מרגיש זאת בכל אספקט – מתנוחת הרכיבה, דרך אופן תגובת המצערת, ועד לפרטים הקטנים כמו כידון רחב לשליטה מיטבית וכפתור בורר מצבים נגיש באגודל.

ה-Komodo הוא יותר מעוד אופנוע – עבור רבים הוא סמל למעבר של עולם השטח אל העידן החשמלי. בלי בנזין, בלי עשן ועם תחזוקה מינימלית, הוא מוכיח שאפשר ליהנות מכל העולמות: גם לשמור על הטבע והשכנים מרעש, וגם לקרוע את השבילים בביצועים של מכונת מרוץ. אם לשפוט לפי התרשמות ראשונה, טלריה Komodo עומד בשמו – דרקון קומודו – הוא טורף את המתחרים ומשנה את חוקי המשחק בשטח. אנחנו רק בתחילת הפרק הזה, ואין ספק שהוא מרגש מתמיד. העתיד החשמלי של אופנועי השטח כבר כאן, והוא מגיע על גב הדרקון של טלריה. 🚀🏍️